גיליתם שהדירה שאתם גרים בה כבר שנים אינה רשומה על שמכם בטאבו? אתם לא לבד – במקרים רבים, הליכי הרישום נמשכים שנים ואף עשורים לאחר האכלוס. [1] המצב הזה, שבו הזכויות מנוהלות זמנית בחברה משכנת או ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במקום בטאבו, יוצר סיכונים וקשיים – במיוחד כשרוצים למכור, לשעבד או להוריש. [2] במאמר זה נסביר מדוע הרישום לא הושלם, איפה רשומות הזכויות בינתיים, ואיך פועלים להשלמת הרישום ולהגנה על זכויותיכם.
עיקרי הדברים
- עסקה במקרקעין נגמרת ברישום (סעיף 7 לחוק המקרקעין); כל עוד הזכויות לא נרשמו בטאבו על שמכם, הבעלות הקניינית המלאה טרם הושלמה. [1]
- כשהרישום בטאבו לא הושלם, הזכויות מנוהלות זמנית באחד משני גופים: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בקרקע מדינה, או "חברה משכנת" מטעם היזם. [2]
- הסיבות הנפוצות לעיכוב: היעדר פרצלציה (חלוקת הקרקע לחלקות), אי-רישום בית משותף, או תלות בהליכי רמ"י וליווי בנקאי. [2]
- עד להשלמת הרישום, ההגנה המרכזית על זכויותיכם היא הערת אזהרה (אם ניתן לרשום) ורישום משכון ברשם המשכונות. [1]

לדף הסרטון: סיכום, הנקודות החשובות והתמלול
למה הזכויות שלי עדיין לא רשומות בטאבו?
בקצרה: הליכי התכנון, הפרצלציה (חלוקת הקרקע לחלקות) ורישום הבית המשותף הם תהליכים בירוקרטיים ממושכים, שיכולים להימשך שנים ואף עשורים לאחר שהבניין נבנה והדיירים נכנסו. עד להשלמתם, לא ניתן לרשום את הדירה בטאבו על שם הרוכש.
כשחושבים על בעלות בנדל"ן, חושבים על "הטאבו" – לשכת רישום המקרקעין, המרשם הממלכתי, הבטוח והסופי של זכויות במקרקעין. [1] אך המציאות מורכבת יותר. כדי שניתן יהיה לרשום דירה בטאבו על שם בעליה, צריכים להתקיים כמה תנאים מקדימים, ובראשם:
- פרצלציה: חלוקת הקרקע לחלקות רישום. לא ניתן לרשום בעלות בדירה בטאבו כל עוד לא בוצעה חלוקה של הקרקע לחלקות סופיות. [2]
- רישום בית משותף: כדי לרשום דירה בבניין, יש לרשום תחילה את הבניין כ"בית משותף" ולחלקו לתת-חלקות (דירות). הליך זה עצמו עשוי להתעכב.
- הליכי רמ"י וליווי בנקאי: כשהקרקע היא קרקע מדינה, נדרשת הסדרה מול רשות מקרקעי ישראל; ליווי בנקאי של הפרויקט מוסיף אף הוא שלבים.
כל אלה הם תהליכים בירוקרטיים המערבים גופים רבים – רשות מקומית, רמ"י, בנק מלווה, מודד, אדריכל ורשויות המס – ועיכוב של אחד מהם מעכב את כל השרשרת. [2] התוצאה: הדיירים גרים בדירה, אך היא עדיין אינה רשומה על שמם בטאבו. חשוב להבין את המשמעות המשפטית: לפי סעיף 7 לחוק המקרקעין, עסקה במקרקעין "נגמרת ברישום". [1] כל עוד הרישום לא הושלם, מבחינה קניינית טהורה הרוכש מחזיק ב"זכות אובליגטורית" (חוזית) חזקה, אך טרם השלים את הבעלות הקניינית המלאה. הבנת מצב הרישום היא חלק מרכזי מהבדיקות המקדימות בכל עסקה.
איפה רשומות הזכויות שלי בינתיים?
בקצרה: כשהזכויות אינן בטאבו, הן מנוהלות באחד משני גופים: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כשמדובר בקרקע מדינה בחכירה; או "חברה משכנת" – גוף (לרוב הקבלן או משרד עו"ד מטעמו) שמנהל את "ספר הנכסים" של הבניין עד להשלמת הרישום.
חשוב לדעת שהמסמך המעיד על הזכויות נקרא בשם שונה לפי מקום הרישום: [2]
- בטאבו (לשכת רישום המקרקעין): המסמך הוא "נסח מקרקעין" – הרישום הקנייני הרשמי והסופי.
- ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י): המסמך הוא "אישור זכויות". רמ"י מקצה קרקע מדינה ככלל בחוזי חכירה לדורות (שכירות ארוכת טווח), ולא בבעלות מלאה. [1]
- בחברה משכנת: המסמך הוא "אישור זכויות" מהחברה. החברה המשכנת (לרוב היזם או משרד עו"ד מטעמו) מנהלת את רישום הזכויות עד שניתן להעבירן לטאבו. [2]
כשמדובר בקרקע מדינה, לעיתים נדרש להוציא שני אישורי זכויות במקביל – אחד מהחברה המשכנת ואחד מרמ"י – ולוודא התאמה מלאה ביניהם. [2] מצב זה מוסיף מורכבות לכל עסקה בנכס. סוגיית ניהול הזכויות בחברה משכנת והעברתן מוסברת בהרחבה במאמר הייעודי על חברה משכנת והעברת זכויות.

מה הסיכונים כשהזכויות לא רשומות בטאבו?
בקצרה: נכס שאינו רשום בטאבו נחשב "פחות בטוח": קשה יותר למכור אותו, המשכנתא מובטחת בדרך עקיפה, וקיימת תלות מתמשכת בחברה המשכנת. בעיות רישום נסתרות מתגלות לרוב דווקא כשמנסים למכור או לשעבד.
היעדר רישום בטאבו יוצר כמה קשיים מעשיים:
- קושי במכירה: רוכשים פוטנציאליים (ובנקים) רואים בנכס לא-רשום סיכון גבוה יותר, מה שעלול להקשות על המכירה או להשפיע על המחיר.
- בטוחה עקיפה למשכנתא: מאחר שאי אפשר לרשום משכנתא רגילה בטאבו, הבנק דורש בטוחות חלופיות, ובראשן רישום משכון ברשם המשכונות על הזכויות החוזיות. [1]
- תלות בחברה המשכנת: כל פעולה מהותית (אישור זכויות, העברת זכויות, התחייבות לבנק) עוברת דרך החברה המשכנת – עם לוחות זמנים ואגרות משלה. [2]
- בעיות נסתרות: חריגות בנייה, ליקויי תכנון או הצמדות לא מוסדרות עלולים "לצוף" רק כשמנסים להשלים את הרישום, ולחסום אותו. [2]
חשוב במיוחד לוודא שכל ההצמדות – חניה, מחסן, גג או חצר – אכן מתועדות כראוי במסמכי החברה המשכנת ובחוזה, כדי שיירשמו נכון בטאבו בבוא העת. [2] אובדן תיעוד של הצמדה עלול להוביל לאובדן הזכות. סוגיה זו קשורה הדוקות לרישום ותיקון צו בית משותף, שבמסגרתו נרשמות הדירות וההצמדות.
איך משלימים את הרישום ומגנים על הזכויות?
בקצרה: עד להשלמת הרישום, מגנים על הזכויות באמצעות הערת אזהרה ומשכון. את הרישום עצמו משלימים על ידי מעקב אחר הליכי הפרצלציה ורישום הבית המשותף, ולחיצה על הגורם האחראי (היזם/החברה המשכנת) לקדם את הרישום בטאבו.
הפעולות המרכזיות:
- רישום הערת אזהרה: אם הקרקע כבר חולקה לחלקות וניתן לרשום הערת אזהרה בטאבו, זו ההגנה החזקה ביותר. היא מתריעה על זכויותיכם וחוסמת עסקאות נוגדות.
- רישום משכון: רישום הזכויות החוזיות שלכם (ושל הבנק) ברשם המשכונות, כבטוחה חלופית עד להשלמת הרישום בטאבו. [1]
- מעקב אחר הליכי הרישום: בדיקה מול היזם/החברה המשכנת ורמ"י מה מצב הפרצלציה ורישום הבית המשותף, ואיתור "צווארי בקבוק".
- אכיפת חובת הרישום: חוזה הרכישה המקורי מטיל לרוב על היזם את החובה להשלים את הרישום. אם הוא מתמהמה, ניתן לפעול לאכיפת חובה זו. [2]
חשוב לדעת: אם היזם או הקבלן נקלע להליכי חדלות פירעון, בית המשפט ממנה לעיתים כונס נכסים, המחויב להשלים את הרישומים במתכונת של חברה משכנת. [2] בכל מקרה, המסמך היסודי הוא חוזה הרכישה המקורי, ולכן חשוב לשמור עליו ולבחון בדיוק אילו התחייבויות רישום הוא כולל. ליווי משפטי לאורך התהליך – מבדיקת מצב הזכויות ועד השלמת הרישום הסופי – חיוני, בדומה לחשיבותו ברכישת דירה יד שנייה.
מה הצעד הבא שלכם?
דירה שזכויותיה טרם נרשמו בטאבו אינה בהכרח "בעיה", אך היא מצב הדורש תשומת לב וטיפול. חשוב להבין היכן רשומות הזכויות (רמ"י או חברה משכנת), מדוע הרישום התעכב (פרצלציה, בית משותף), ומהם הסיכונים – במיוחד במכירה, משכנתא והצמדות. ההגנה המיידית היא הערת אזהרה ומשכון, והמטרה ארוכת הטווח היא השלמת הרישום בטאבו. פעולה יזומה, ולא המתנה פסיבית, היא המפתח.
משרד עורכי הדין יקיר דבול מלווה ומייצג בעלי דירות ורוכשים בכל הקשור להסדרת זכויות ורישום – מבדיקת מצב הזכויות מול החברה המשכנת ורמ"י, דרך רישום הערות אזהרה ומשכונות והגנה על הצמדות, ועד קידום ואכיפת השלמת הרישום בטאבו. נשמח ללוות אתכם ולהבטיח שהזכויות שרכשתם יעוגנו באופן מלא, בטוח וסופי.
שאלות ותשובות
1למה הדירה שלי לא רשומה בטאבו על שמי?
לרוב בגלל שהליכי התכנון, הפרצלציה (חלוקת הקרקע לחלקות) ורישום הבית המשותף טרם הושלמו. אלה תהליכים בירוקרטיים ממושכים, שיכולים להימשך שנים ואף עשורים לאחר האכלוס. עד להשלמתם, לא ניתן לרשום את הדירה בטאבו, והזכויות מנוהלות זמנית ברמ"י או בחברה משכנת.
2מה זו חברה משכנת?
חברה משכנת היא גוף (לרוב הקבלן שבנה את הפרויקט או משרד עו"ד מטעמו) שמנהל את "ספר הנכסים" של הבניין ואת רישום הזכויות, כל עוד לא הושלם הרישום בטאבו. המסמך המעיד על הזכויות אצלה נקרא "אישור זכויות". כל פעולה מהותית בנכס עוברת דרכה, עם לוחות זמנים ואגרות משלה.
3האם אפשר למכור או לקחת משכנתא על דירה שלא רשומה בטאבו?
כן, אך זה מורכב יותר. מאחר שאי אפשר לרשום משכנתא רגילה בטאבו, הבנק דורש בטוחות חלופיות, ובראשן רישום משכון ברשם המשכונות על הזכויות החוזיות. המכירה אפשרית דרך החברה המשכנת או רמ"י, אך נכס לא-רשום עשוי להיתפס כסיכון גבוה יותר בעיני רוכשים ובנקים.
4איך מגנים על הזכויות עד להשלמת הרישום?
ההגנה המרכזית היא רישום הערת אזהרה בטאבו (אם הקרקע כבר חולקה לחלקות וניתן לרשום), ורישום משכון ברשם המשכונות על הזכויות החוזיות. בנוסף, חשוב לוודא שכל ההצמדות (חניה, מחסן, גג) מתועדות כראוי, ולשמור על חוזה הרכישה המקורי כמסמך היסודי המבסס את הזכויות.
5מי אחראי להשלים את הרישום בטאבו?
לרוב, חוזה הרכישה המקורי מטיל על היזם או הקבלן את החובה להשלים את הרישום (פרצלציה, רישום בית משותף והעברת הזכויות לטאבו). אם היזם מתמהמה, ניתן לפעול לאכיפת חובה זו. אם הקבלן נקלע לחדלות פירעון, בית המשפט ממנה לעיתים כונס נכסים שמחויב להשלים את הרישומים.
מקורות שצוטטו במאמר (2)
- [1] חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 – סעיף 7 (עסקה נגמרת ברישום) וחכירה לדורות – נבו
- [2] רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – אישור זכויות, חכירה והסדרת רישום – gov.il
מילון מושגים
- טאבו (לשכת רישום המקרקעין)
- המרשם הממלכתי הרשמי והסופי של זכויות במקרקעין; המסמך המעיד על הזכויות בו נקרא "נסח מקרקעין".
- חברה משכנת
- גוף (לרוב היזם) המנהל את רישום הזכויות בבניין עד להשלמת הרישום בטאבו; מנפיק "אישור זכויות".
- רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
- הגוף המנהל קרקעות מדינה, ומקצה אותן ככלל בחכירה לדורות (שכירות ארוכת טווח) ולא בבעלות מלאה.
- פרצלציה
- הליך של איחוד וחלוקת קרקע לחלקות רישום סופיות; תנאי מקדים לרישום בעלות בטאבו.
- משכון
- רישום ברשם המשכונות של הזכויות החוזיות בנכס, כבטוחה חלופית כשלא ניתן לרשום משכנתא בטאבו.