הגנה על דירת מגורים בחדלות פירעון היא נושא שמדאיג אנשים רבים לפני שהם פונים לטפל בחובות. התשובה הקצרה: כניסה להליך לא אומרת אוטומטית שהבית יימכר. לפי סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דירה שמשמשת למגורי החייב נמכרת רק באישור בית המשפט, אחרי דיון, ורק אם מתקיימים שלושה תנאים, ובהם שיהיה לכם ולבני המשפחה שגרים איתכם מקום מגורים סביר או סידור חלופי. [1] במדריך הזה נסביר מה ההגנה כוללת, מתי היא לא חלה, מה קורה כשיש משכנתא או בן זוג שותף בדירה, ומה אפשר לעשות כדי לשמור על הבית.
עיקרי הדברים
- מכירה של מקרקעין שמשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד טעונה אישור של בית המשפט, אחרי שהחייב והנושים קיבלו הזדמנות לטעון. [1]
- בית המשפט מאשר מכירה רק אם התועלת לנושים גוברת על הנזק לחייב, אין דרך סבירה אחרת לפרוע את החוב, ויש לחייב ולמשפחתו מקום מגורים סביר או סידור חלופי. [1]
- תקופת הסידור החלופי היא ארבע שנים כברירת מחדל, כשבית המשפט רשאי לקצר או להאריך, ובמקרים מסוימים אף לקבוע אותה לכל ימי חייו של החייב. [1]
- ההגנה הזו לא חלה על מימוש משכנתה. הבנק פועל כנושה מובטח, והסידור החלופי נקבע לפי סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל. [1] [3]
- קופת הנשייה כוללת את הנכסים של היחיד עצמו. חלק בדירה ששייך לבן זוג שאינו בהליך הוא לא נכס של החייב. [2]
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
נעים להכיר: אני עו"ד יקיר דבול. אני מלווה אנשים בהליכי חדלות פירעון ובעסקאות מקרקעין, ובין השאר בשאלות של שמירה על דירת המגורים בתוך ההליך.
מה החוק אומר על דירת המגורים של החייב?
בקצרה: הדירה נכללת בנכסי ההליך, אבל היא לא נמכרת כמו כל נכס אחר. מכירה שלה דורשת דיון ואישור של בית המשפט, ושלושה תנאים מצטברים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, והחליף את פקודת פשיטת הרגל. [5] בחוק החדש מי שמנהל את נכסי החייב הוא הנאמן (בעבר דיברו על "מנהל מיוחד" או "כונס נכסים"). כשנפתח הליך ליחיד, קופת הנשייה כוללת כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי. [2] כלומר, גם הדירה שאתם גרים בה נכנסת לתמונה.
ההבדל הוא באופן שבו מטפלים בה. סעיף 229, שכותרתו "הגנת בית מגורים", קובע שאם בנכסי הקופה יש מקרקעין שמשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, הזכות בהם תימכר באישור בית המשפט. בית המשפט לא יורה על כך לפני שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים להשמיע את טענותיהם. [1]
ואז מגיעים שלושת התנאים. בית המשפט יאשר מכירה רק אם מצא שכולם מתקיימים: [1]
- תועלת מול נזק: התועלת שתצמח לנושים מהמכירה גוברת על הנזק לחייב, בהתחשב בין השאר בגיל שלו ושל בני המשפחה שגרים איתו, ובנסיבות האישיות שלהם, כולל מצבם הבריאותי.
- אין דרך אחרת: אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שהפגיעה שלה בחייב פחותה.
- קורת גג: לחייב ולבני משפחתו שגרים איתו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם שמתאים לצורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי כזה.
המשמעות המעשית: אם החוב קטן יחסית לשווי הדירה, אם אפשר לפרוע אותו מתשלומים חודשיים או ממקור אחר, או אם המכירה תפגע קשות במשפחה עם ילדים או בבן משפחה חולה, יש טענות של ממש נגד המכירה. מצד שני, אם יש בדירה שווי גבוה שאפשר לממש לטובת הנושים ואין דרך אחרת, המכירה אפשרית, אבל רק עם סידור חלופי. מי שעדיין לא פתח הליך יכול לקרוא קודם על פתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד, ולהבין איפה הדירה נכנסת לתהליך.
סידור חלופי: כמה זמן ומה הוא כולל?
בקצרה: ארבע שנים כברירת מחדל, למי שבית המשפט משוכנע שיוכל לממן לעצמו מגורים אחרי ההליך. למי שלא, בית המשפט קובע את התקופה ויכול לקבוע אותה לכל החיים.
במאמרים ישנים על הנושא אפשר למצוא תקופות קצרות יותר, אבל לשון החוק כיום ברורה. סעיף 229(ד) קובע שני מסלולים: [1]
- יחיד שיוכל לממן מגורים אחרי ההליך: אם בית המשפט שוכנע שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולמשפחתו אחרי סיום ההליכים, מהשתכרות עתידית או מהכנסה או זכויות אחרות, תקופת הסידור החלופי היא ארבע שנים. בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם יש לכך הצדקה.
- יחיד שלא יוכל לממן מגורים: בית המשפט קובע את התקופה, ורשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה לכל ימי חייו.
בקביעת התקופה בית המשפט שוקל בין השאר את גיל היחיד ובני משפחתו, כולל הקרבה לגיל פרישה, את הנסיבות האישיות והצרכים שלהם היום ובעתיד, כולל מצב בריאותי, והאם מתקיים אצל היחיד אחד התנאים להארכת תקופת התשלומים שבסעיף 163(ג). [1] בפועל, הסידור החלופי מתורגם לרוב לסכום מתוך תמורת המכירה שמאפשר לשכור דירה מתאימה באזור המגורים לאותה תקופה, אבל הגובה והאופן נקבעים בכל תיק לפי הנתונים שלו.
ההבדל בין מכירה בידי הנאמן לבין מימוש משכנתא
בקצרה: ההגנה של סעיף 229 לא חלה על מימוש משכנתה. הבנק הוא נושה מובטח, והסידור החלופי במקרה כזה נקבע לפי סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל.
זה הבדל שחשוב מאוד להבין. סעיף 229(ז) קובע שהוראות הסעיף לא יחולו על מימוש משכנתה או משכון על זכות במקרקעין של היחיד שמשמשים למגוריו. על זכות כזו חלים הכללים של נושה מובטח, ולעניין הסידור החלופי חל סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. [1]
מה אומר סעיף 38(ג)? כעיקרון, ההגנה על דירת המגורים בהוצאה לפועל חלה גם על מימוש משכנתה. אבל אם בשטר המשכנתה נכתב במפורש שהסידור החלוף יהיה לפי סעיף קטן (ג), והמשמעות הוסברה לחייב בשפה שהוא מבין, הסידור החלוף הוא סכום שמאפשר לשכור דירה מתאימה באזור המגורים לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר בנסיבות מיוחדות. [3]
| נושא | מכירה בידי הנאמן (סעיף 229) | מימוש משכנתא בידי הבנק |
|---|---|---|
| מי יוזם | הנאמן, לטובת כלל הנושים | הבנק, כנושה מובטח [1] |
| אישור | בית המשפט, אחרי דיון ושלושה תנאים [1] | לפי הכללים של נושה מובטח |
| סידור חלופי | ארבע שנים כברירת מחדל, אפשר יותר או פחות [1] | לפי סעיף 38(ג): עד 18 חודשי שכירות כשיש ויתור מפורש בשטר, עם אפשרות להאריך בנסיבות מיוחדות [3] |
| מה אפשר לעשות | לטעון נגד המכירה ולהציע חלופות | לשמור על התשלומים השוטפים ולפנות מוקדם לבנק |
יקיר דבול - משרד עורכי דין
ליווי משפטי אישי
בעסקאות מקרקעין ונדל״ן!

דירה משותפת עם בן זוג שאינו בהליך
בקצרה: רק החלק של החייב נכנס לקופת הנשייה. החלק של בן הזוג שייך לו. אבל כדי לממש את החלק של החייב, הנאמן עשוי לבקש למכור את הדירה כולה, ואז נכנסים שיקולים של פירוק שיתוף.
ברוב המשפחות הדירה רשומה על שם שני בני הזוג. כשרק אחד מהם נכנס להליך, קופת הנשייה כוללת את הנכסים של היחיד עצמו, [2] כלומר את החלק שלו בדירה. החלק של בן הזוג השני לא הופך לנכס של ההליך.
הקושי הוא שקשה למכור חצי דירה לקונה זר. לכן במקרים כאלה עולה לעיתים שאלה של מכירת הדירה כולה וחלוקת התמורה, בדומה למה שקורה בכפיית מכירה בפירוק שיתוף. גם אז, כשמדובר בדירת המגורים של החייב, חלות ההגנות של סעיף 229 על החלק שלו. [1]
פתרון שעולה הרבה בפועל הוא שבן הזוג שאינו בהליך, או בן משפחה אחר, מציע לרכוש את החלק של החייב מהקופה. ההצעה נבחנת מול שווי החלק, אחרי התחשבות במשכנתא הרשומה, בעלויות שהיו כרוכות במכירה לצד שלישי ובסידור החלופי שהיה צריך להעמיד. הנאמן בוחן אותה, ובית המשפט מאשר את המכירה כמו כל מכירה של דירת מגורים בהליך. [1] כך המשפחה נשארת בבית, והנושים מקבלים כסף בלי הליך מכירה ארוך.
דנה ואבי גרים עם שני ילדים בדירה שרשומה על שם שניהם, עם משכנתא שמשולמת כסדרה. לאבי נצברו חובות מעסק שנסגר, והוא שוקל לפתוח הליך חדלות פירעון. דנה לא חייבת לאף אחד.
מה חשוב בתרחיש הזה? החלק של דנה לא נכנס לקופה. [2] הבנק ממשיך לקבל את התשלומים, כך שאין מימוש משכנתה. החלק של אבי נכלל בקופה, והנאמן יבחן אם יש בו שווי לנושים אחרי המשכנתא. אם הוא יבקש למכור, בית המשפט יבדוק את שלושת התנאים, את גיל הילדים ואת האפשרות לפרוע את החוב בדרך אחרת. [1] חלופה אפשרית: דנה, בעזרת מימון או בני משפחה, מציעה לרכוש את חלקו של אבי מהקופה.
התרחיש מראה את סדר השאלות. התשובה בכל מקרה אמיתי תלויה בשווי הדירה, ביתרת המשכנתא, בגובה החובות ובנסיבות המשפחה.
איך שומרים על הבית בתוך ההליך: 5 שלבים
בקצרה: ממפים את הדירה ואת החובות, ממשיכים לשלם משכנתא, מציגים לנאמן את הנסיבות המשפחתיות, בוחנים הצעת רכישה של חלק החייב, ומגיעים לדיון בבית המשפט עם תשתית עובדתית.
- מיפוי לפני ההליך: נסח רישום, יתרת משכנתא, הערכת שווי, רשימת חובות ומי רשום כבעלים. בלי התמונה הזו קשה לדעת אם יש בכלל שווי עודף בדירה.
- שמירה על המשכנתא: המשכו לשלם את התשלומים השוטפים, כי מימוש משכנתה לא מוגן לפי סעיף 229. [1]
- הצגת הנסיבות: גיל בני המשפחה, מצב בריאותי, צרכים של היום ושל העתיד ויכולת השתכרות. אלה שיקולים שהחוק מורה לבית המשפט לשקול. [1]
- בחינת חלופה למכירה: תשלומים מוגדלים, מקור מימון אחר, או הצעה של בן זוג או בן משפחה לרכוש את חלק החייב מהקופה.
- הדיון בבית המשפט: אם מוגשת בקשה למכור, מגיעים לדיון עם טיעון מסודר לגבי כל אחד משלושת התנאים ולגבי הסידור החלופי ותקופתו. [1]
ליווי של עורך דין לחדלות פירעון חשוב בעיקר בשלבים הראשונים, לפני שהנאמן גיבש עמדה, כי שם נקבעת התשתית העובדתית שתעמוד מול בית המשפט.
מה קורה לדירה בסוף ההליך?
בקצרה: אם הדירה לא נמכרה במהלך ההליך, היא נשארת שלכם. ההליך מסתיים בהפטר מהחובות שנכללו בו, והדירה כבר לא עומדת מול אותם נושים.
החוק נועד לשיקום כלכלי ולא לענישה. [5] בסוף התקופה שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, ואחרי שהחייב עמד בתנאים, ניתן צו הפטר מהחובות שנכללו בהליך. [4] משפחה ששמרה על הדירה לאורך ההליך, המשיכה לשלם משכנתא ועמדה בתשלומים, יוצאת ממנו עם קורת הגג.
חשוב לזכור שחדלות פירעון היא רק כלי אחד. לפעמים הסדר חוב, איחוד תיקים או משא ומתן עם הנושים מחוץ להליך מתאימים יותר, דווקא בגלל הדירה. סקירה רחבה של האפשרויות נמצאת במדריך להתמודדות עם חובות והוצאה לפועל. לגבי סף הכניסה: יחיד יכול לבקש בעצמו צו לפתיחת הליכים כשסך חובותיו עולה על 150,000 ש"ח (סכום שמתעדכן מדי שנה), ובחובות נמוכים יותר קיים מסלול נפרד. [4]
מה הצעד הבא שלכם?
הגנה על דירת מגורים בחדלות פירעון מתחילה בהבנה של הכללים: הדירה נמכרת רק באישור בית המשפט, רק כשמתקיימים שלושה תנאים, ורק עם סידור חלופי. משכנתא ובעלות משותפת משנות את התמונה, ולכן כדאי לבדוק אותן לפני שמגישים בקשה ולא אחרי.
משרד עורכי הדין יקיר דבול מלווה חייבים בהליכי חדלות פירעון ובשאלות של דירת המגורים בתוכם: בבדיקת הזכויות והחובות, מול הנאמן, ובדיון בבית המשפט.
שאלות ותשובות
1האם בחדלות פירעון מוכרים את הדירה?
לא בהכרח. דירה שמשמשת למגורי החייב נמכרת רק באישור בית המשפט, אחרי דיון, ורק אם התועלת לנושים גוברת על הנזק, אין דרך סבירה אחרת לפרוע את החוב, ויש לחייב ולמשפחה מקום מגורים סביר או סידור חלופי. דירה שהחייב לא גר בה לא נהנית מההגנה הזו.
2לכמה זמן ניתן דיור חלוף בחדלות פירעון?
ארבע שנים כברירת מחדל, למי שבית המשפט משוכנע שיוכל לממן מגורים אחרי ההליך. בית המשפט רשאי לקצר או להאריך. למי שלא יוכל לממן מגורים, בית המשפט קובע את התקופה ויכול לקבוע אותה לכל ימי חייו.
3מה קורה לדירה עם משכנתא בחדלות פירעון?
הבנק נשאר נושה מובטח, וההגנה של סעיף 229 לא חלה על מימוש המשכנתה. הסידור החלופי נקבע לפי סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, ואם בשטר המשכנתה יש ויתור מפורש, מדובר בסכום לשכירות של עד 18 חודשים, עם אפשרות להארכה בנסיבות מיוחדות. לכן חשוב להמשיך לשלם את המשכנתא.
4האם החלק של בן הזוג בדירה מוגן בחדלות פירעון?
כן. קופת הנשייה כוללת את הנכסים של החייב עצמו, ולכן החלק של בן זוג שאינו בהליך לא שייך לקופה. עם זאת, הנאמן עשוי לבקש למכור את הדירה כולה כדי לממש את חלק החייב, ולכן בן הזוג יכול לשקול הצעה לרכוש את החלק הזה מהקופה.
5מה ההבדל בין מנהל מיוחד לנאמן?
בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל הישנה דיברו על מנהל מיוחד. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, מי שמנהל את נכסי החייב הוא הנאמן. בהליכים חדשים, הנאמן הוא שבוחן את הדירה, ובית המשפט הוא שמחליט אם לאשר מכירה.
יש לכם שאלה על המקרה שלכם?
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיף 229: הגנת בית מגורים – ויקיטקסט, נוסח מעודכן
- [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סעיפים 216 ו-217: הנכסים הנכללים בקופת הנשייה – ויקיטקסט, נוסח מעודכן
- [3] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 38: הגנת דירת המגורים – ויקיטקסט, נוסח מעודכן
- [4] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ספר החוקים 2708 – אתר הכנסת
- [5] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – ויקיפדיה
מילון מושגים
- חדלות פירעון
- מצב שבו אדם לא יכול לפרוע את חובותיו. ההליך לפי החוק נועד לשיקום כלכלי של החייב ולפירעון חלק מהחובות לנושים.
- נאמן
- בעל התפקיד שמנהל את נכסי החייב בהליך לפי החוק החדש. בעבר דובר על מנהל מיוחד.
- קופת הנשייה
- הנכסים של החייב שמהם נפרעים החובות בהליך.
- סידור חלופי
- מקום מגורים סביר, או סכום שמאפשר לשכור מקום כזה, שמועמד לחייב ולמשפחתו לתקופה שבית המשפט קובע כשהדירה נמכרת.
- נושה מובטח
- נושה שיש לו שעבוד על נכס, כמו בנק שרשומה לטובתו משכנתא על הדירה.
- צו הפטר
- צו שמשחרר את החייב מהחובות שנכללו בהליך, בסופו.