רוצים לדעת מה האפשרויות שלכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

עו״ד יקיר דבול עו״ד יקיר דבול · מייסד המשרד
★★★★★ 5.0
137 ביקורות בגוגל
פגישה במשרד,
בבית או בזום
תוכן עניינים

רכישת דירה על ידי קטין

תוכן עניינים

בשנים האחרונות, אנו נתקלים ביותר ויותר הורים המבקשים לרכוש דירה ולרשום אותה על שם ילדיהם הקטינים. הסיבות לכך מגוונות: החל ברצון להבטיח את עתידו הכלכלי של הילד, ועד לשיקולי תכנון מס (כגון הימנעות ממס רכישה על דירה שנייה של ההורים).

אולם, רכישת נכס מקרקעין על ידי קטין אינה פעולה טכנית פשוטה. החוק הישראלי מציב חומות הגנה גבוהות סביב נכסי קטינים, ומה שנראה כפתרון נוח בהווה, עלול להתברר כסבך משפטי ומורכב בעתיד.

במאמר זה נעשה סדר: איך מבצעים את העסקה, מתי נדרש אישור בית משפט, ומהן הסכנות שחובה להכיר לפני שחותמים.

רכישת דירה על ידי קטין

המכשול הראשוני: הכשרות המשפטית של הקטין

נקודת המוצא המשפטית היא שקטין (מי שטרם מלאו לו 18 שנים) אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות מחייבות באופן עצמאי, ובוודאי לא עסקאות מקרקעין הרות גורל. הטעם לכך ברור: המחוקק יוצא מנקודת הנחה שלקטין אין את שיקול הדעת, הבגרות וההבנה הכלכלית הנדרשת כדי להתחייב בחוזה לרכישה או מכירה של נכס.

לכן, ככלל, אסור לקטין לחתום על שום מסמך הקשור ברכישת המקרקעין.

חתימתו נעדרת תוקף משפטי מחייב ללא מעורבות האפוטרופוסים שלו (בדרך כלל ההורים) ואישור הערכאות המתאימות.

איך בכל זאת רוכשים דירה על שם קטין?

למרות המגבלה, החוק מאפשר רישום נכס על שם קטין, אך המסלול עובר דרך בית המשפט. התהליך המשפטי כולל מספר שלבים:

  1. חתימה על ידי האפוטרופוסים: ההורים חותמים על חוזה הרכישה בשם הקטין.

  2. פנייה לבית המשפט: החוזה הוא "חוזה על תנאי". כדי לתת לו תוקף, יש להגיש בקשה לאישור העסקה לבית המשפט לענייני משפחה.

  3. מבחן "טובת הקטין": בית המשפט בודק האם העסקה אכן משרתת את האינטרס של הילד. האם יש לו את הממון הנדרש? האם העסקה מסכנת אותו כלכלית?

רק לאחר קבלת פסק דין המאשר את העסקה, ניתן להמשיך ברישום הנכס בטאבו על שם הילד.

רוצים למכור את הדירה? כאן זה מסתבך

בעוד שבית המשפט נוטה לאשר בקלות יחסית רכישת דירה עבור קטין (שכן מדובר בהענקת נכס), הרי שמכירת נכס של קטין היא סיפור שונה לחלוטין.

אם תרצו למכור את הדירה כשהילד עדיין קטין, תזדקקו שוב לאישור בית המשפט. בשלב זה, בית המשפט יקפיד לבדוק בציציות:

  • מדוע מוכרים את הנכס?

  • לאן הולך הכסף?

הכלל המנחה הוא שהכסף שייך לקטין. בית המשפט לרוב ידרוש שהכספים מהמכירה יופקדו בתוכנית חיסכון סגורה על שם הקטין עד הגיעו לגיל 18, או יושקעו בנכס אחר על שמו. לא ניתן להשתמש בכספי המכירה לכיסוי חובות של ההורים או למטרות משפחתיות אחרות.

"הערת אזהרה" – מנגנון ההגנה

כדי למנוע מצב שבו גורם שלישי מנצל את הקטין או מבצע פעולות בנכס ללא ידיעת האפוטרופוסים, נהוג ומקובל לרשום הערה בטאבו לטובת אדם בוגר (בדרך כלל ההורים). הערה זו קובעת כי לא ניתן לבצע שום פעולה בנכס (מכירה, משכון, השכרה ארוכת טווח) ללא הסכמתו המפורשת של אותו אדם בוגר. מדובר בשכבת הגנה נוספת שנועדה להבטיח את טובת הילד ולמנוע דיספוזיציה (העברת זכויות) לא מפוקחת.

המחיר הנסתר: אובדן זכויות עתידיות של הילד

אחת הנקודות שרבים שוכחים לקחת בחשבון היא הפגיעה בעתידו של הילד כרוכש דירה עצמאי. כאשר אתם רושמים דירה על שם ילדכם כיום, אתם למעשה "שורפים" לו את זכויותיו העתידיות:

  1. מס רכישה: כשהילד יגדל וירצה לקנות דירה למגוריו, הוא ייחשב כבעל דירה קיימת ולא יהיה זכאי לפטור ממס רכישה לדירה ראשונה.

  2. משכנתא: תנאי המימון לדירה שנייה לרוב פחות טובים מאלו של דירה ראשונה.

  3. תוכניות מדינה: הילד לא יהיה זכאי להשתתף בתוכניות ממשלתיות כמו "מחיר למשתכן" או הגרלות דיור מוזלות, המיועדות לחסרי דיור בלבד.

גיל 18: הרגע שבו הקלפים נטרפים

חשוב להבין: הזכויות הנרשמות על שם הקטין הן שלו, ושלו בלבד. ביום שבו הילד חוגג יום הולדת 18, הוא הופך לבגיר. המשמעות המשפטית היא מיידית: הוא הבעלים הבלעדי של הדירה, והוא אינו זקוק עוד לאישור ההורים או בית המשפט כדי למכור אותה, למשכן אותה או להעביר אותה לאחר.

לא מעט סכסוכים משפחתיים קשים פורצים כאשר הורים, שראו ברישום הדירה אקט פורמלי בלבד לצורכי מס, מגלים שהילד הבגיר מעוניין לממש את הנכס בניגוד לרצונם.

האם ניתן להחזיר את הגלגל לאחור? קיימים מקרים בהם הורים מבקשים להעביר את הדירה בחזרה על שמם לאחר שהילד גדל (או אפילו כשהוא קטין). בית המשפט מתייחס לכך בחשדנות רבה. הרישום המקורי נחשב כ"עסקת מתנה" שהושלמה. ביטול מתנה כזו הוא הליך מורכב וכמעט בלתי אפשרי אם לא הוכח שהרישום היה פיקטיבי מלכתחילה – טענה שמעמידה את ההורים בסיכון מול רשויות המס.

טבלה מסכמת: רכישת דירה על ידי בגיר לעומת קטין

טבלה זו מרכזת את ההבדלים העיקריים בין עסקה רגילה לבין עסקה בה הרוכש הוא קטין:

קריטריון להשוואה רכישת דירה ע"י בגיר (מעל גיל 18) רכישת דירה ע"י קטין (מתחת לגיל 18)
החתימה על החוזה הבגיר חותם בעצמו על הסכם המכר והמסמכים הנלווים. הקטין אינו רשאי לחתום. האפוטרופוסים (לרוב ההורים) חותמים בשמו.
תוקף העסקה החוזה תקף מיד עם החתימה (בכפוף לתנאיו). החוזה הוא "על תנאי" ותקף רק לאחר קבלת אישור מבית המשפט לענייני משפחה.
מכירת הנכס בעתיד הבגיר חופשי למכור את הנכס בכל עת ולכל מרבה במחיר. כל עוד הוא קטין, מכירה מחייבת שוב אישור בית משפט, שיוודא את טובתו.
שימוש בכספי המכירה המוכר הבגיר עושה בכסף כרצונו. כספי המכירה שייכים לקטין וחייבים להיות מופקדים בחיסכון סגור על שמו עד גיל 18.
זכויות עתידיות ניצול זכאות "דירה ראשונה" תלוי במצב הנכסים הנוכחי שלו. הקטין "שורף" את זכאותו העתידית לפטור ממס רכישה כדירה ראשונה והטבות נוספות כשיגדל.
שליטה בנכס מגיל 18 שליטה מלאה. עם הגיעו לגיל 18, הילד מקבל שליטה מלאה בנכס ואינו זקוק עוד לאישור ההורים.

לסיכום: סוף מעשה במחשבה תחילה

רכישת דירה על שם קטין היא כלי משפטי שיכול להיות מועיל בנסיבות מסוימות, אך הוא טומן בחובו מלכודות לא מעטות. בטרם אתם ממהרים לבצע מהלך כזה, חובה להבין את ההשלכות לטווח הארוך – הן מבחינת מיסוי, הן מבחינת השליטה בנכס והן מבחינת הדינמיקה המשפחתית העתידית.

שוקלים לרכוש נכס על שם הילדים? אל תעשו זאת ללא ייעוץ משפטי צמוד.

עו"ד יקיר דבול מתמחה בדיני מקרקעין, וישמח ללוות אתכם בתהליך, תוך בחינת כל הסיכונים והסיכויים, כדי להבטיח שהמתנה של היום לא תהפוך למריבה של המחר.

שאלות ותשובות על רכישת דירה על שם קטין

1האם מספיק שאנחנו, ההורים, נחתום על החוזה בשם הילד?

לא. ההורים חותמים בשם הילד כאפוטרופוסים שלו, אבל לעסקת מקרקעין על שם קטין צריך גם אישור של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט בודק שהעסקה באמת לטובת הילד, ורק אחרי האישור אפשר לרשום את הדירה על שמו בטאבו.

כדי שהעסקה לא תיתקע, כדאי לקבוע בחוזה מראש שהוא כפוף לאישור בית המשפט, ולתאם עם המוכר לוח זמנים שמתאים לזמן הטיפול בבקשה.

2האם קנייה על שם ילד קטין חוסכת מס רכישה?

בדרך כלל לא. לצורך מס רכישה, ילד שעוד לא מלאו לו 18 ולא נשוי נחשב חלק מהתא המשפחתי של ההורים. אם להורים כבר יש דירה, הקנייה על שם הילד תחויב לרוב במס רכישה כמו דירה נוספת ולא כמו דירה יחידה.

לכן חשוב לבדוק את המצב של כל המשפחה לפני שמחליטים על שם מי לקנות.

3האם רשות המסים יכולה לבחון את העסקה מחדש?

כן. אם נראה שהדירה רשומה על שם הילד רק כדי לשלם פחות מס, ובפועל ההורים מתנהגים בה כבעלים, למשל משכירים אותה ולוקחים את שכר הדירה לעצמם, רשות המסים יכולה לראות בעסקה עסקה מלאכותית ולחייב את המס כאילו ההורים קנו את הדירה.

4אפשר לקחת משכנתא על דירה שנרשמת על שם קטין?

זה מסובך. משכנתא היא שעבוד על הדירה של הילד, ולכן גם היא צריכה אישור של בית המשפט, ורוב הבנקים נזהרים מאוד בעסקאות כאלה. ברוב המקרים קונים דירה על שם קטין מכסף של המשפחה, בלי משכנתא. אם בכל זאת צריך מימון, כדאי לבדוק את זה עם הבנק ועם עורך דין עוד לפני שחותמים.

5מה קורה כשהילד מגיע לגיל 18?

מגיל 18 הדירה שייכת לו לגמרי. הוא יכול למכור אותה, להשכיר אותה או לשעבד אותה בלי לשאול את ההורים, גם אם הם מימנו את כל הקנייה. מי שרוצה להשאיר לעצמו השפעה על הדירה צריך לחשוב על זה לפני הקנייה, כי אחרי הרישום כבר קשה לשנות.

פורסם: עודכן:

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

המידע בעמוד ובאתר זה נועד להוות מידע ראשוני ובסיסי בלבד, והוא לא מהווה ו/או יהווה ייעוץ והכוונה משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני הניתן על ידי המשרד. אין באמור בעמוד זה כדי להוות הכוונה ו/או המלצה ו/או הדרכה לנקיטת הליכים משפטיים שונים ו/או להימנעות מהם. אנו ממליצים להיוועץ עם עו״ד בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

עו״ד יקיר דבול
כתב את המאמרעו״ד יקיר דבול

עו״ד יקיר דבול מלווה קונים, מוכרים, יזמים ובעלי דירות בעסקאות מקרקעין, במיסוי מקרקעין ובהתחדשות עירונית (תמ״א 38 ופינוי בינוי). המשרד משלב ידע משפטי עם היכרות מעשית עם שוק הנדל״ן, ומקפיד על שקיפות וליווי אישי לאורך כל העסקה.

  • מלווה מעל 100 עסקאות מקרקעין בשנה ברחבי השרון
  • בעל תפקיד מוסמך מטעם בית המשפט לרישום בתים משותפים
  • חבר ב-5 ועדות בלשכת עורכי הדין
  • מתראיין בתקשורת: חדשות 13, ישראל היום, וואלה נדל״ן ועוד

מאמרים נוספים בתחום

צוואה הדדית של בני זוג: מתי אפשר לשנות אותה ומה קורה לדירה
מקרקעין ונדל״ן13 דק׳ קריאה

צוואה הדדית לפי סעיף 8א לחוק הירושה: איך מבטלים אותה בחיי שני בני הזוג, מה קורה אחרי פטירה ומה עם הדירה המשותפת. כל מה שחשוב לדעת, קראו במדריך.

ביטול חוזה שכירות לפי סעיף 25יג
מקרקעין ונדל״ן9 דק׳ קריאה

סעיף בחוזה שמאפשר רק למשכיר לבטל בלי סיבה - בטל. מתי ביטול חוזה שכירות כדין, הודעה של 90 ו-60 יום מראש, ובודק אינטראקטיבי למקרה שלכם.

מתנה מההורים לקניית דירה או הלוואה: מה ההבדל
מקרקעין ונדל״ן12 דק׳ קריאה

מתנה מההורים לקניית דירה או הלוואה? מה ההבדל המשפטי, מה קורה לכסף בגירושין ומה הבנק בודק כשההורים ערבים. כל הפרטים ונוסח לדוגמה במדריך המלא.

מכירת דירה בהפסד: מס שבח וקיזוז ההפסד
מקרקעין ונדל״ן13 דק׳ קריאה

מכירת דירה בהפסד: האם משלמים מס שבח, למה חייבים להגיש הצהרה תוך 30 ימים, ואיך מקזזים את ההפסד מול שבח ורווח הון. כל הפרטים והדוגמה במדריך המלא.

יקיר דבול - משרד עורכי דין בתקשורת

עו״ד יקיר דבול, עורך דין מקרקעין בנתניה
עו"ד יקיר דבול
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד יקיר דבול בוואטספ מלאו את הטופס כאן.
ניהול הסכמות מדיניות פרטיות
כדי לספק את החוויה הטובה ביותר, האתר משתמש בטכנולוגיות כגון קובצי Cookies לאחסון ו/או גישה למידע מהמכשיר. המשך שימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בטכנולוגיות אלו ולעיבוד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים. לפרטים נוספים ראו את מדיניות הפרטיות