דיני המקרקעין בישראל מוסדרים בעיקרם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המהווה את הבסיס המשפטי לכל פעולה הנוגעת לנדל"ן. מטרתו של החוק היא ליצור ודאות, סדר, ושקיפות בעסקאות בעלות משמעות כלכלית כבדה, ולקבוע מהן הזכויות הקנייניות המוכרות במשפט הישראלי. הבנת המושגים הבסיסיים הללו חיונית לכל מי שמעורב ברכישה, מכירה, השכרה או שעבוד של נכס.
1. מהי עסקה במקרקעין?
חוק המקרקעין מעניק הגדרה ברורה למה שנחשב ל"עסקה במקרקעין". סעיף 6 לחוק קובע:
"עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה."
משמעות ההגדרה:
-
הקניה מרצון: העסקה מתבצעת כתוצאה מהסכמה ורצון חופשי של הצד המעביר את הזכות (המקנה), בניגוד להעברה מכוח חוק או צו בית משפט.
-
העברת בעלות או זכות אחרת: העסקה אינה מוגבלת רק למכירת הנכס (העברת בעלות), אלא כוללת גם העברה של זכויות פחותות כגון שכירות, משכנתא, או זיקת הנאה.
-
החרגת הורשה: ירושה על פי צוואה אינה נחשבת ל"עסקה", שכן היא אינה נובעת מרצון המוריש בעת ההעברה, אלא מנסיבה משפטית של מוות ומימוש צוואה.
לפיכך, כל פעולה שבה מועברת זכות קניינית בנכס בהסכמה, כמו מכר, מתנה, השכרה או שיעבוד – היא בגדר עסקה במקרקעין.
2. דרישת הכתב: עמוד התווך של העסקה
על מנת להבטיח את רצינותן של עסקאות המקרקעין ואת תיעודן המדויק, קבע המחוקק דרישה פורמלית מחמירה בסעיף 8 לחוק:
"התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב."
דרישה מהותית: דרישת הכתב היא דרישה מהותית, כלומר, ללא מסמך כתוב המעגן את ההתחייבות, ההתחייבות עצמה אינה תקפה מבחינה משפטית. הסיבה לכך היא שעסקה במקרקעין היא עניין רציני ובעל השלכות כלכליות כבדות, ולכן חובה לעגן אותה בהסכם ברור וחתום.
תוכן המסמך: המסמך הכתוב צריך להכיל את הפרטים המהותיים של העסקה, כגון: זיהוי הצדדים, תיאור הנכס (כתובת, גוש וחלקה), מהות העסקה (מכירה, שכירות), המחיר ותנאי התשלום.
3. מגוון הזכויות המוכרות במקרקעין
חוק המקרקעין מונה רשימה סגורה של זכויות קנייניות שניתנות להקניה כחלק מעסקה במקרקעין. אלו הן הזכויות היוצרות את האפשרות לערוך עסקה:
| הזכות | הגדרה ותיאור | דוגמא לעסקה |
| א. בעלות | הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה, בכפוף לדין או להסכם. זו הזכות הקניינית המלאה ביותר. | מכירת דירה והעברת הבעלות הרשומה בטאבו מהמוכר לקונה. |
| ב. שכירות | זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות. שכירות מעל 5 שנים נקראת "חכירה", ומעל 25 שנים (לעיתים 15) "חכירה לדורות". | השכרת דירה או משרד לתקופה מוגדרת מכוח הסכם שכירות. |
| ג. משכנתא | משכון של מקרקעין. זכות קניינית המוקנית לנושה (לרוב בנק) להבטחת חוב, המאפשרת לו לממש את הנכס אם החייב אינו עומד בתשלומים. | רישום משכנתא על דירה לטובת הבנק המלווה הלוואה לרכישתה. |
| ד. זיקת הנאה | שיעבוד של מקרקעין המקנה הנאה מסוימת לאדם, סוג של בני אדם, או מקרקעין אחרים (מקרקעין זכאים), שלא באה עימה הזכות להחזיק במקרקעין. | זכות מעבר לשביל ספציפי העובר במקרקעין פרטיים של השכן, או זכות למנוע בנייה החוסמת אוויר ואור. |
| ה. זכות קדימה | זכות במקרקעין המקנה לבעליה קדימות ברכישת הזכות אם הבעלים מבקש למכור אותה. חלה במקרים של בעלות משותפת או מכוח הסכם רצוני. | שותף בנכס משותף מחויב להציע את חלקו לשותף השני לפני שהוא רשאי להציעו למכירה לצד שלישי. |
4. סיום העסקה: חובת הרישום
יש להדגיש כי חוק המקרקעין קובע כי עסקה במקרקעין טעונה רישום (סעיף 7(א)). כל עוד הזכות לא נרשמה בפנקסי המקרקעין (בטאבו), רואים את העסקה כ"התחייבות לעשות עסקה" בלבד, גם אם נחתם הסכם כתוב ושולמה כל התמורה. הרישום הוא השלב שבו הזכות הופכת מזכות "חוזית" לזכות "קניינית" ומחייבת כלפי כולי עלמא.
